בס''ד התשע"ח  

Young Israel of Dallas Synagogue 2018  (5778 - '79)

 

Rosh Chodesh Av: July 13th (Friday)

 

Fast Days: Tzom Tamuz - 18th  /  July 1st (Sun.)

                      Shabbat Chazon - 9th of Av  / July 21st (Sat.)

 

Holidays: Erev Tisha B'Av 9th - 10 T' B'Av  /  July 21 Sat. - 22 Sun.

                    Tu B'Av 15th  /  July 27th (Fri.)

 

Shabbat Updates: (July 13-14 th/ 1-2 Av)

Parashat Matot & Massey - פרשת מטות מסעי 

Erev Shabbat
 
7:30 PM candle lighting
 
6:40 PM Shir Ha'Shirim / Mincha / Kabbalat Shabbat  

Shabbat
 
8:15 AM Shabbat Shachrit

Torah classes
6:50 PM  In English w/Elishama Medina | בעברית עם רבי משה פוזיילוב
             
7:50 PM Finishing all together the book of Tehilim
 
8:00 PM Mincha / Seudah Shelishit / Arvit
 
9:19 PM Shabbat end
 
*Sipur L'shabbat below

-----------------------------------------------------------------------------------

ALL WEEK:

Sunday

Shachrit - 8:00 AM 

Mon-Fri

Shachrit - 6:30 AM

Mincha/Arvit - 7:55 PM

סיפוּר לשבת

   
לאכול את הכובע – איתמר מאיר
שריקת הרוחות העזות נשמעו היטב בתוך המטבח הקטן והחמים, פטר העיף מבט על בלויי הסחבות שלבשו ילדיו הקטנים ונאנח קלות: 'צריך לקנות לילדים בגדים חדשים לחורף, אני חושב שהגיעה השעה למכור את העז שלנו ולקנות בכסף הזה בגדים חדשים...' אמר לאשתו. 'עבור העז לא תקבל מספיק כסף' אמרה האישה: 'לכל היותר שלושה רובלים, זה לא יספיק לכולם. אני חושבת שמוטב למכור את העגלה הגדולה'
בבוקר למחרת הוביל פטר את העגלה הגדולה לשוק, הוא עמד בקרן זווית והכריז על העגלה העומדת למכירה. באותם רגעים עבר אנדריי הסוחר המפוקפק ביותר בעיירה יחד עם שני ידידיו כשהם מחפשים עסקה טובה. אנדריי הבחין באיכר וביקש מידידו: 'לך ותנסה לרמות את הטיפש' ואילו הלה פסע זחוח לעברו של פטר: 'בכמה אתה מוכר את העז. בעל הבית?'
'על איזו עז אתה מדבר, בחור? הרי אני מוכר עגלה!' השיב פטר. 'זו עז ולא עגלה' אמר הלה, אבל פטר לא התייחס אליו והמשיך להכריז על העגלה בקולי קולות. 'את האיכר הזה לא נצליח לרמות' חזר הידיד לאנדריי בפנים מכורכמות, אבל הסוחר לא התייאש ושלח לפטר את החבר השני, גם הוא ניסה לשכנע את פטר שהביא עז למכירה, אך ללא הצלחה. גם הוא חזר בידיים ריקות. אבל פטר התחיל כבר להתלבט: 'האם כולם התעוורו היום? או אולי אני טעיתי והבאתי מהבית עז במקום עגלה?'
בדיוק ברגע ההתלבטות הגיח מולו אנדריי בעצמו: 'כמה תרצה עבור העז ידידי?' פטר התבלבל לגמרי וחשב לעצמו 'אם כולם אומרים שזו עז, כנראה טעיתי' והשיב לאנדריי: 'שלושה רובלים אדוני, כמחירה של עז בשוק' אנדריי חייך בלהיטות הוציא מכיסו את הכסף ולקח בחיוך ערמומי את העגלה לביתו.
כשחזר פטר הביתה, החל לנזוף באשתו: 'מדוע נתת לי עז במקום עגלה?' ואילו אשתו השתוממה: 'מה אתה עיוור? לך תראה את העז עומדת עדיין בחצר!' כשיצא פטר החוצה וראה את העז הבין כיצד רימה אותו אנדריי ובמוחו עלתה תכנית כיצד להשיב לו כגמולו.
למחרת לקח פטר כובע ישן וחזר לשוק, הוא נכנס לחנות החיטה הזמין שק שלם ואמר למוכר: 'אני משלם לך מראש על החיטה, אבל העגלה שלי שבורה ולא אוכל להעמיס את החיטה. אבוא לקחת את הסחורה מחר. כדי שתזכור שכבר שילמתי, אני ארים את הכובע ואשאל 'סגור?' תענה 'סגור' ואלך עם שק החיטה לדרכי...' בעל החנות הסכים ואילו פטר המשיך לחנות הבדים, שילם עבור שני מטר בד כותנה וסיכם עם המוכר שייקח את הסחורה רק למחרת, בחנות השלישית הוא שילם עבור שני קילו סוכר והבטיח לבוא למחרת ולסמן למוכר שזה שולם, על ידי הרמת הכובע.
בבוקר למחרת חכה פטר בשוק בסבלנות עד שהבחין באנדריי נכנס לחנות התבואה, נכנס אחריו וביקש מהמוכר: 'תכין לי שק חיטה בבקשה' לקח את שק החיטה, הרים את הכובע מעל ראשו ושאל: 'סגור?' המוכר הנהן בראשו ופטר יצא מהחנות. אנדריי עקב אחריו משתאה וחשב: 'אילו היה לי כזה כובע, הייתי קונה את כל החיטה שיש בחנות' הוא החל ללכת אחרי פטר שנכנס לחנות הבדים, ביקש שני מטר בד כותנה . פטר הרים שוב את הכובע ושאל: 'סגור?' המוכר הנהן בראשו ופטר יצא מהחנות עם הבדים. המקרה חזר על עצמו גם בחנות הסוכר, אלא ששם כבר לא יכל אנדריי להתאפק: הוא תפס את פטר בזרועו ואמר לו: 'שלום ידידי. מכור לי בבקשה את הכובע שלך! אני מוכן לשלם עליו כמה שתרצה!'
'מצטער ידידי' סירב פטר: 'את הכובע הזה לא אוכל למכור לעולם' ואילו אנדריי המשיך לבקש: 'מדוע? אפצה אותך בכל מה שתבקש!' פטר עצר לרגע, הסתובב לעברו ושאל: 'האם תשלם עבורו חמש מאות רובל, עשר פרות, חמישה כבשים וחמישה סוסים?'
'אני מוכן!' קרא אנדריי בלהיטות. ופטר אמר: 'אין בעיה. תביא את הבהמות והכסף אלי הביתה ותקבל את הכובע...' אנדריי הסכים וכבר באותו יום הגיע עם הכסף והבהמות כמובטח וקיבל את הכובע לידיו. כשהלך, פנה פטר לאשתו ואמר: ' עכשיו את רואה מה קיבלנו עבור העגלה שמכרתי?'
ביום למחרת הגיע אנדריי לחנות הגדולה ביותר בעיר, פנה אל המוכר ואמר: 'אני צריך חמישה חביות יין, שישה שקי חיטה, ועשרה ארגזים של תפוחי אדמה. העמיסו לי בבקשה על העגלה שבחוץ...' פועלי החנות העמיסו את הסחורה על העגלה, אנדריי כבר החל לצעוד החוצה מהחנות אלא שאמר לו המנהל: 'היי אדוני! צריך לעשות חשבון!' אנדריי הרים את הכובע ושאל: 'סגור?' 'איך יכול להיות סגור כשלא קיבלנו כסף?' כעס מנהל החנות. 'קודם תשלם על הסחורה ואז זה יהיה סגור!' אנדריי רק הרים את הכובע שוב ושוב וצעק בכעס 'סגור!' המנהל הזועם הזמין למקום משטרה שאילצה את אנדריי שהיה חבוש ב'כובע הפלאים' על ראשו, לפרק בעצמו את כל הסחורה שעל העגלות ולהחזיר אותה לחנות עד הפריט האחרון...
***
מספיק משפט אחד שנאמר שלא במקומו, כדי לאסור על האדם דברים שהיו מותרים לו קודם לכן. למילים ישנם כוח עצום, כפי שאנו רואים זאת בפרשת השבוע לגבי 'נדרים' שאדם מחליט לאסור על עצמו דברים שעד לפני רגע היו מותרים לו ואינו יכול לחזור בו. אם נדע שלכל משפט קטן, או מעשה אחד שלכאורה אמרנו או עשינו 'בצחוק' יש משמעות ארוכת טווח, כל ההתנהלות שלנו הייתה אחרת.

Come Visit!

6504 Dykes Way
Dallas, TX, 75230

(972) 386-7162